לא עוזבים את העיר

המזל הכי גדול של העיר הזו הוא התושבים שלה. בלי הירושלמים היה אפשר לסגור את הבאסטה ולעבור לפתח תקווה מזמן. בלי הנודניקים שנאבקים בהרס של פארק, בכביש חדש ודורסני, במפלצות בנייה מכוערות, בפרויקטים שהורסים את כל היופי של העיר. אין פעילות אזרחית מטורפת בארץ כמו בירושלים. התארגנויות של תושבים להקים עוד בית ספר ייחודי, להגן על בניין לשימור מפני הריסה, להציל את קבוצת הכדורגל שהם אוהבים- הן מה שעושות את ירושלים למה שהיא.

בדיוק בשביל זה נועד האתר הזה. לתת במה ולהעיר את הדיון בין כל הנודניקים שעסוקים בלהציל את העיר, או לפחות את הרחוב הקטן שלהם, מציפורני הבירוקרטיה. העיר רותחת בחודשים האחרונים. המאבק על הדיור של מלונה, מאבק האוטובוסים של BUS4US, מאבק על חיי התרבות של רוח חדשה, התעוררות בירושלים, ירושלמים, ירושלים לכולנו, תרשום ירושלמי. הצעירים של העיר יצאו לקרב בכל החזיתות. האתר הזה בא לתת במה להתעוררות הזו, להעצים אותה ולסחוף עוד אנשים למעגל הזה.

מי אני?

שמי עמית פוני, ירושלמי בכל 28 שנות קיומי. באוניברסיטה החלטתי ללמוד מקצועות פרקטיים בשביל הכסף הגדול אז הלכתי על גיאוגרפיה והיסטוריה. המליון הראשון כבר מאחורי (בדינריים עירקיים). אני אוהב לגור בעיר, אוהד הפועל בכדורסל, אוהב אורז שעועית בפינתי ואוהב שיורד פה שלג ונשארים בבית. חוצמזה מעצבן אותי שהחפירות של הרכבת לא נגמרות, שהעיר לא נקייה, שכל מיני תל אביביים מלכלכים עלינו חופשי ושהחברים שלי נעלמים מפה לאט לאט. מה מעצבן אתכם?

אני עובד ב"רוח חדשה" ומרכז פרוייקטים חברתיים לצעירים בעיר. רוצים לקרוא עוד? אתם מוזמנים לאתר האישי שלי "ירושלים האחרת ".